פירוש רבי שמשון רפאל הירש לתורה

רש"ר הירש – מתוך הויקיפדיה

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש), בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו ־ אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו. במקביל לעמידתו בראשות המאבק ברפורמים ... דגל בעצמו במודרניזציה ואקולטורציה מקיפות ובהשתלבות לשונית, תרבותית ואזרחית באומה הגרמנית בגדרי שיטתו" תורה עם דרך ארץ".

מתוך הקדמת המחבר

מטרות המחבר היו לדקדק את ביאור הכתוב מתוך עצמו, ולשאוב את הביאור מניסוח הלשון ... לדלות את פירוש המילים מתוך אוצר המילים של התנ"ך ... לגלות ולהציג ... את אותן האמיתות שעליהן מיוסדת ההשקפה היהודית על העולם והחיים, והמהוות את הכללים המנחים לאורח החיים היהודי במשך כל הזמן.

הערה: הפירוש המובא בעריכה זאת הוא על פי תרגומו של הרב שמואל גלובוס לפירוש הרש"ר הירש לתורה, לפי מהדורת הוצאת קרן הרב יוסף ברייער, ניו יורק תשע"ב – 2012.

פרשת בראשית

בראשית א,א: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: מה לומדים מהפסוק? הירש: "בתחילת כל ההוויה – אלוקים היה הבורא... 'בראשית' – לא קדמה כל הוויה למעשה הבריאה של ה' ... העולם נברא מתוך ההעדר המוחלט, יש מאין ... עולם זה, על כל פגמיו המדומים, מתאים לתוכניתו החכמה של הבורא ... נמצאנו למדים ש'בראשית' היא היסוד להכרתנו באלוקים, בעולם ובאדם".

א,ה: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה: מהי משמעות קריאת השמות? הירש: "בכל מקום שה' קרא שם לברואיו, הוא קבע בשם זה את ייעודו של בעל השם, כדוגמת אברהם, ישראל וכו'.

א,יד: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים: מה משמעות האותות והמועדים? הירש: "לחינוכם של האנושות ושל ישראל. גם תפקיד זה תלוי במהלכם הקבוע של המאורות, שנקבע על ידי הבורא. נמצא שהציווי למאורות 'והיו לאותות ולמועדים, מרמז לשליחותם ההיסטורית לאנושות ולישראל".

א,כב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ: מה משמעות 'לאמור'? הירש: "'דיבר' שונה מ'אמר' ... 'לדבר' – להגות בשפתיים ... לכן אדם שיושב בדד יכול לדבר, אבל אינו יכול לומר. 'אמר' פירושו להודיע דבר לזולת ... כוונת תיבת 'לאמור' היא שהמילים צריכות להיחרת בלב השומע ולהיות מובנות בכל עומקן ... 'אמר בליבו' – הביא דבר להכרת עצמו, שמר אותו בזכרונו. זוהי גם משמעות 'לאמור' באדם המדבר אל עצמו, כאשר הוא מאזין לדברי עצמו".

א,כז: בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם: מה משמעות 'אותו – אותם'? הירש: "הזכר והנקבה נבראו שניהם על ידי האלוקים בכבודו ובעצמו, ושניהם נבראו בצלמו בשווה ... מתחיל בלשון יחיד 'אותו' ומסיים בלשון רבים 'אותם'. האדם הנברא בצלם אלוקים – אחד הוא, ונברא זכר ונקבה. רק שניהם במשותף מוציאים לפועל את מושג 'אדם' בשלמותו".

ב,א: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם: מהו 'צבאם'? הירש: המושג 'צבא' מופיע גם בהקשר של שלום. כשעם ישראל היו בשלום וחנו סביב למשכן הם נמנו ל'יוצאי צבא'... המשמעות הבסיסית של 'צבא' היא קיבוץ מספר רב ... כל הנבראים בשמים ובארץ מהווים 'צבא' אחד גדול, שנקודת מרכזו היא הבורא והמנהיג, האדון והשליט ... ההישג הגדול ביותר של היחיד אינו אלא חלק קטן מהכל, אך אפילו הקטן שבמעשיו אינו נאבד ואינו נשכח, ובלבד שהאדם יקיים בנאמנות את ציווי המפקד האחד והגדול".

ב,ד: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: מהן התולדות? הירש: "הדברים היוצאים והנובעים מהשמים והארץ .. מהווה התחלת עניין חדש, ולא סיכום של מה שקרה כבר".

ב,יח: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ: מהו 'עזר כנגדו'? הירש: "מכיוון שהאישה נועדה להיות עזר לבעלה, עליה להיות כנגדו, ומאחר ועליה להשלים אותו, היא זקוקה לתכונות שונות ממנו... רק אם הקירבה ביניהם אינה גדולה, תימצאנה בהם תכונות שונות, ומחמת הבדלים אלה, הם ייעשו ביחד אדם שלם. כשיינשאו ייעשו ל'בשר אחד' וימלאו את תפקידם ביתר שלמות".

ג,יט: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה: מדוע אדם צריך להזיע ולעמול קשה? הירש: זוהי תמצית כל תורת ה' והשלטון האלוקי – לזכך ולרומם את החיים הארציים, ולקרב את החיים אל ה' ואל שכינתו".

ו,ה: וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם: מהי הרעה? הירש: "הרע שהביאו בני האדם על העולם ... בידינו לצור את החומר שהופקד בידינו ... האדם נמשך אחר יצר לבו ... האדם כבר הביא רעה רבה על הארץ, ולגבי העתיד הצפון כרעיון במחשבות לבו של האדם".

 נח

בראשית ו,יג: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי--כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם: מהו מצב של 'קץ בשר' ולמי הכוונה 'מפניהם'? הירש: "אם ימשיך המצב הנוכחי – אין עתיד לאנושות, שכן 'מפניהם' – מפחד מבני אדם. כבר מלאה הארץ חמס – הארץ מסתירה מבני אדם את שפעה, פן ישתמשו בה לזנות, לגזל ולרצח".

ו,יח: וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי, אִתָּךְ; וּבָאתָ, אֶל-הַתֵּבָה: מהי הברית? הירש: "עצי התיבה המועטים לא היו חזקים מספיק כדי להציל את הנוסעים היושבים בה ... שאם לא כן יכלו גם האחרים מלהציל עצמם בדרך זו. אלא ... היה צורך בהגנה מיוחדת של ה' להציל את באי התיבה, ומשם כך ניתנה לנוח ברית".

ח,כ: וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה: מה כוונת נח בבניית המזבח והקרבת הבהמה הטהורה, אף שלא צווה על כך? הירש: "הקדיש נח את כל הארץ ועשאה למקדש, ומעשי האדם (בניית המזבח) יוסיפו לחבר שם אבן על אבן, עד שהארץ כולה תיהפך ל'הר-אל' מקודש".

ט,ג: כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל: מדוע קבל נח רשות לאכול מהחי? הירש: "כתוצאה מקיצור חיי האדם, מה שלפנים יכל אדם להשיג במשך 700 עד 800 שנה, עליו להשלים עתה במשך 70 עד 80 שנה בלבד, וההתפתחות המזורזת דורשת אכילת בשר בעלי חיים... גם ההבדלים במידות החום והשינויים בעונות השנה והאקלימים – כל אלה הם טעמים להתיר אכילת בשר. על ידי כך נעשה האדם תלוי פחות במזון הגדל מהאדמה".

ט,יב: זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה, אֲשֶׁר אִתְּכֶם--לְדֹרֹת, עוֹלָם: מדוע 'לדורות' נכתב בכתיב חסר פעמיים? הירש: "ברית ה' תתקיים בכל העתים ותגן אף על דור חסר, שחסרונו ניכר כלפי פנים או כלפי חוץ ... מראה הקשת בענן יזכיר לו .. ברית זו תתקיים בכל עת ובכל דור, והנהגת ה' תשיג את מטרתה אף בדור חסר".

ט,כה: וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו: מדוע נח מקלל את כנען בן חם, ולא את חם עצמו'? הירש: "הקללה לא נאמרה על חם, והברכה לא נאמרה על שם. הברכה והקללה מתייחסות, לא אל שם וחם אישית, אלא להשפעה שתהיה לצאצאיהם על האנושות. אין הכתוב אומר 'ברוך שם', אלא 'ברוך אלוהי שם' ... בכניעה לשם, תהיה גם לכנען הזכות למלא את ייעודו האלוקי".

יא,א: וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים: מהם שפה אחת ודברים אחדים? הירש: שפה אחת פירושו אחידות בהיגוי השפה ... ואילו 'דברים אחדים' פירושו אחידות במילים ומשפטים, הנובעת מגישה משותפת אל דברים, ויחסי הגומלין ביניהם".

לך לך

בראשית יב,א: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ: מהו 'לך לך'? הירש: "לך למען עצמך, לך לדרכך שלך, לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך – מכל הקשרים שהיו לך עד כה ... ההליכה היא תכלית לשם עצמה". בהמשך, בפסוק ד': וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה; הירש: "אברהם הלך לא רק בגלל ההבטחות, אלא בגלל דבר ה', מפני שה' דיבר אליו".

בראשית יג,יג: וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד: מה המיוחד בחטאם, הרי אין אדם שאינו חוטא מדי פעם? הירש: "חַטָּא על משקל גַּנָּב – אדם נחשב ל'חַטָּא' רק אם חטא הוא חלק קבוע באופיו. אנשי סדום היו מהבחינה החברתית – 'רעים' ... ו'חטאים' – לא היה למעשיהם כל עקרון מוסרי".

בראשית יד,א: כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם: מהו 'גוי'? הירש: "יש להבחין בין לאום, גוי, עם. גוי – הגוף הלאומי ביחסיו כלפי חוץ. עם – הגוף הלאומי ביחסיו כלפי פנים. לאום – המדינה המייצגת את העם והחברה".

בראשית יד,יב: וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ; וְהוּא יֹשֵׁב, בִּסְדֹם: מדוע התורה מציינת שלוט הוא 'בן אחי אברהם'? הירש: "לוט לא היה יליד סדום ... היה ידוע לכולם כבן אחי אברהם. אילו נשאר במצבו זה היה ניצל מן השבי ... כזר בארץ ... אבל לוט נעשה כבר 'תושב' סדום ... על כן היה עליו לסבול יחד עם האחרים". מכאן מסיק רש"ר הירש מסקנה להיסטוריה היהודית: "מי ששומר אמונים לייעודו ולגורלו כיהודי, יצטרך להקריב דברים רבים, ומאידך יינצל מהרבה צרות ... הגטאות שבודדו אותנו שמשו לא רק לרעתנו, אלא גם העניקו לנו יתרונות ... היו מוגנים".

בראשית טו,ח: בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה: מה שואל אברהם, האם פקפק בהבטחתו? הירש: "כיצד אדע שהגיע הזמן שאכבוש את הארץ וארש אותה? שאלה זו רחוקה מלרמז על חוסר בטחון בה' ... ה' השיב לו 'עליך לדעת בוודאות שאתה עצמך לא תירש את הארץ, גם צאצאיך לא יוכלו לעשות זאת מיד ... רק הדור הרביעי ישוב לכאן ... הברית תתקיים בדור הרביעי".

בראשית טז,יב: וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ: מהו 'פרא אדם', הרי היה צריך לכתוב 'אדם פרא'? הירש: "ה'פרא' שבין בני האדם ... מילה אחת זו 'פרא' – מתארת את האופי החברתי של הישמעאלים".

בראשית יז,טו: לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ: מהי משמעות השם 'שרה'? הירש: "אשה טהורה, אם היא בת 'שרה', אינה זקוקה לסימן חיצוני של הברית, היא זוכרת מעצמה את הברית עם אל שדי ... על ידי מידת הצניעות הממלאת אשה טהורה בישראל. היא נוטה לשעבד את עצמה לכל ערך טהור ואלוקי, ודורשת כניעה כזו מכל הבא ליצור קשר עמה".

וירא

בראשית יח,יט: כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט: מהו 'צדקה ומשפט'? הירש: "'משפט' מציין מה שאדם יכול לדרוש מהזולת מצד זכותו שלו, ואילו 'צדקה' מציינת זכות שאינה שלו מצד עצמו, אלא שניתנה לו מאת ה' ... על אף שבדרך כלל משפט מוזכר לפני צדקה, בדווקא כאן ניתנה זכות קדימה ל'צדקה' ... צדקה לא תוכל לעולם לכפר על הפרת משפט, לגנוב או לעשות עסקאות ברמייה ביד אחת, בעוד שביד השנייה נותנים צדקה מעושר שהושג בגניבה ... אין זה אלא תועבה לה' ... רק נקי כפיים רשאי לעלות בהר ה'... משום כך תחילה 'משפט' ורק לאחר מכן 'צדקה', אך בפסוקנו קדמה 'צדקה' משום שכאן קיים הצורך להביע את מחאתה הנמרצת של תורת ישראל נגד השקפת החיים ושיטתה המדינית של סדום ... 'משפט' ללא 'צדקה' הוא משולל מהניצוץ האנושי ונהפך לאכזריות".

בראשית כ,ה: הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת: האם אכן אבימלך פעל בתום לב? הירש: "'תום לב' יכולה ליהפך בעצמה לפשע, אם מביאה היא למעשה רע ... גם על אבימלך ניתן לומר ש'היה לו ללמוד ולא למד'. הוא טוען כדי להצדיק את עצמו 'הוא אמר לי', 'היא אמרה', אך אינו מנסה לברר 'מה יש לאלוקים להגיד לי? ... האם זאת התנהגות ראויה? האם אין מחובת המלך להוות דוגמא לעמו ולהראותם ולהורות להם דרכי הנהגה ישרות ומוסריות?".

בראשית כא,לג: וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם: מהו 'אל עולם'? הירש: "המושג 'עולם' אינו מכוון רק אל העבר והעתיד הנסתרים, אלא מתייחס באופן כללי לכל מה שנסתר מעינינו ובלתי נראה לנו ... ה'נעלם' הוא מה שקיים לעד, הדבר האמיתי הבלעדי עליו יש לסמוך ... רעיון זה הוא מה שגרם לקישורו של מושג 'תבל' לתיבת 'עולם', שהרי תבל ומלואה הממשיים הם באמת 'עולם'. חז"ל בקשו להרגיל אותנו להרחיק ראות מעבר לכל תופעה טבעית ולבחינתה המגולה, אל בחינתה המונחת ביסודה – להביט אל ה' 'מלך העולם', המכוון ומנהיג את כל הכוחות הנעלמים ... עלינו להקדיש אליו את עצמנו בכל כוחותינו לעשות את רצונו ולהרבות את כבודו".

בראשית כב,טו: וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן-הַשָּׁמָיִם: מדוע הדגישה התורה שזאת קריאה שנייה? הירש: "רק לאחר שאברהם הקריב את האיל במקום יצחק ונתן למקום את שמו, באה אליו בשורה זו אודות התוצאות המבורכות של מעשהו, שכן בהקרבה ובקריאת ה', הפך אברהם את פסגת חייו לתכלית הנעלה של כל זרעו אחריו, הברכה נקשרת למהפך זה".

  חיי שרה

בראשית כג,א-ב: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ: מה המיוחד בגילה של שרה, ומדוע הייתה בחברון ולא בבאר שבע? הירש: "זהו המקום היחיד בתנ"ך בו נכתבו שנות חייה של אישה ... לפני יציאת אברהם מבאר שבע להר המוריה הוא שלח את שרה לחברון, כדי למנוע אותה מלקבל בפתאומיות את הבשורה הרעה ... אברהם פרש והסתגר בתוך ביתו, לספוד לשרה ולבכותה, הוא אינו מראה את צערו ברבים ... הוא סופד לה ובוכה ... בתוככי ביתו".

כד,ג: וְאַשְׁבִּיעֲךָ--בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ: מדוע לא 'אלוהי השמים והארץ'? הירש: "עלול להיות מובן ככפירה בהשגחת הישירה של ה' על הארץ, כאילו שה' הוא אלוקי הארץ רק במידה שהוא אלוקי השמים, ובמידה שגורל הארץ תלוי בשמים, אלא ה' הוא האלוקים והמנהיג הישיר של הארץ, כדרך שהוא אלוקי השמים".

כד,יד: וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה: מדוע 'נערָ' בלי ה"א? הירש: "לרבות 'קטנה' שעדיין לא הביאה סימני נערות. רק במוציא שם רע (דברים כב,יט) נכתב 'נערה' מלא, ללמדנו שדין מוציא שם רע שייך רק ל'מערה' שכבר הביאה סימני נערות".

כד,סג: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב: מהו 'לשוח'? הירש: "ממנו מתקבל 'שיחים' – אילנות וצמחים. 'לשוח' מציין צמיחה פנימית של רוח ורגש, מחשבה ותחושה. כיוצא בזה 'התפלל' פירושו לרוות את עצמותו הפנימית במחשבות ורגשות של טוהר ויושר. חז"ל מפרשים את 'שיחה' כאן כ'תפילה', כמו ב'שפוך שיח' (תהלים קב,א)".

כד,סז: וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ: מדוע התאהב רק אחרי שלקחהּ לאישה? הירש: "נישואין אלה של הבן היהודי הראשון – נישואין יהודיים, כך נערכים רוב הנישואין היהודיים, לא על יסוד של תשוקה, אלא בכוח השכל הישר ושיקול הדעת ... משום כך אהבת בני הזוג גוברת ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו ... כאן החתונה אינה הפסגה, אלא רק ההתחלה של אהבה אמיתית".

כה,א: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה: מדוע אברהם צריך להוסיף אישה אחרי מות שרה, והרי כבר היה מבוגר? הירש: "אדם אינו שלם כשהוא שרוי ללא אישה. התפקיד המוטל על האדם גדול מדי מכדי שיוכל אדם אחד למלאותו בעצמו בשלימות".

כה,יב: וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל, בֶּן-אַבְרָהָם:  אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית: מדוע 'תולדות' בכתיב חסר שני וו"ווים? הירש: "רק פעמיים כתובה תיבה זו בכתיב מלא כפול (תולדות): 'אלה תולדות השמים והארץ (בראשית ב,ד) ו'אלה תולדות פרץ' (רות ד,יח) ... רומז על חסרון בפנימיות ... וחסרון בהתרחבות ובריבוי . 'תולדות השמים והארץ' אשר נבראו במאמר פי ה' הם שלימות ותמימות, הן באיכות והן בכמות. בדומה לכך 'ץולדות פרץ' שבהן תלויות תקוות היהדות לישועת בני המין האנושי... צאצאי ישמעאל לא היו רבים כצאצאי עשו (בהם נאמר 'תלדות עשו' – בראשית לו,א), ואף לא שלמים כצאצאי יצחק, ומשום כך נאמר בהם תֹּלְדֹת".

תולדות

בראשית כה,כח: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב: מדוע יצחק אהב את עשו ורבקה את יעקב? הירש: "כוח המשיכה של הניגודים. יצחק ... פרש מהמולת העולם, הוא העדיף לשבת בבדידות ובשלווה סמוך לבאר לחי רואי ... הוא ראה בעשו את הכוח והעוצמה אשר עלו על שלו, להיות עמוד התווך של הבית. רבקה מאידך גיסא ראתה ביעקב את הדמות השלמה, המייצגת אורח חיים שמעולם לא הכירה בבית אביה".

כו,יג-יד: וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי-גָדַל מְאֹד. וַיְהִי-לוֹ מִקְנֵה-צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, פְּלִשְׁתִּים: מדוע 'ויגדל האיש' ולא 'ויגדל יצחק', ומדוע 'ויקנאו אותו' ולא 'ויקנאו בו'? הירש: "דבר זה נאמר מנקודת המבט של הפלשתים. האיש נעשה גדול מדי עבורם, הם התמרמרו עליו וקנאו בו ... הם לא קנאו בו בגלל עושרו, שהרי בעת הרעב היה עושרו ברכה לכלל כולו, אלא נפגעו מהעמדה והכבוד שהשיג בשל כך. קנאתם התייחסה אל האיש יותר מאשר אל עושרו".

כז,ד: וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי--וְאֹכֵלָה:  בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת: הירש: "מה היה הדבר שגרם ליצחק לבקש מבנו אשר רצה לברכו, שקודם יכין לו מטעמים? ... יצחק רצה לברך את עשו ברוח ייעודו העתידי ... קיווה שנטיותיו הטבעיות של עשו תהיינה ביום מן הימים למקור ברכה ... צריך להעלות את מלאכת הציד הפראית ולהשתמש בה למטרות אנושיות נעלות ... בדרך כלל לא היה עשו צד מתוך מטרה להמציא סעודה מזינה לאביו הקשיש והחלש ... אומר יצחק לעשו ... השתמש הפעם הזאת בכלי מלאכתך כדי לעשות חסד עבור אדם, לחזק את ליבו של זקן ... לענג את זולתו".

כז,ו: וְרִבְקָה, אָמְרָה, אֶל-יַעֲקֹב בְּנָהּ, לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ: מדוע רבקה מרמה את יצחק? הירש: "(כוונתה של רבקה) להוכיח ליצחק באיזו מידה יכולות הבריות לרמותו! אם אפילו יעקב, שהיה 'איש תם' יכל להתחזות לפניו כ'גיבור ציד' ... (ואז יצחק) ראה איך שכל ימיו גנבו את דעתו ורימוהו ... והוסיף במכוון ומרצונו העצמי: 'גם ברוך יהיה!' ... היא נוכחה לדעת שחומר שאין עמו רוח – אינו אלא קללה, ושברכת יצחק בלתי ניתנת לחלוקה, היא יכולה להינתן רק על ראשו של אחד מהבנים".

כח,ה: וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם: הירש: "מדוע יצחק שהיה עשיר מופלג ... שלח את בנו בצורה כזאת, בעירום ובחוסר כל, כשאין בידו אלא מקל? ... היה צורך להבהיר שהן יעקב והן רבקה לא פעלו מתוך אהבת בצע. לאחר יציאת יעקב יש להגיע למצב שעשו לא יוכל להתלונן אפילו על חסרון מחט. הרי זו עדות מופלאה על אצילות הנפש של רבקה ויעקב".

 ויצא

בראשית כח,יב-יג: וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו: מה משמעות הסולם שראשו מגיע השמימה? רש"ר הירש: "שלוש אמיתות הוראו כאן ליעקב. האמת הראשונה היא שאת ייעודם של כל החיים על פני האדמה, וממילא גם של חיי האדם, כולל חייו שלו, אין לבקש למטה ... אלא למעלה ... כל אשר בארץ נקרא ונועד להתעלות ולהתרומם אל התכלית הנעלה שהוצבה על ידי שמים ... אמת שנייה: הוא רואה 'מלאכי אלוקים', שלוחי ההשגחה העליונה ... עולים  בסולם ומתבוננים בדמות השלימה של האדם כפי שעליו להיות ... אמת שלישית: 'ה' ניצב עליו' ... ה' ... מציין ... את החפץ שעליו הוא נותן את דעתו ... במידת הרחמים. מידה זו מתגלית בעיקר בחינוכו של האדם".

כט,י: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: מה לומדים מכך שיעקב גלגל את האבן מעל הבאר? רש"ר הירש: "למדנו על ה'נכסים' שלקח עמו יעקב עבור בניין עתידו. כסף לא היה לו, ה'נכס' הבולט ביותר היה כוחו הגופני ... השני המתגלה כאן ביעקב הוא חוש הצדק והיושר הבלתי ניתן לערעור, כדוגמת משה, אשר גם מצא את לראשונה את עתידו ליד באר ... השלישי הוא ההתלהבות לעבוד והזריזות במעשה, המאפשרים לו להושיט יד ולמהר להחיש עזרה לזולת ... אישיות יעקב כוללת בתוכה את כל התכונות של עמו".

כט,לב-לה: וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן:  כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי--... כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן ... וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי ... וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-יְהוָה--עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה: מה לומדים משמות בני לאה? רש"ר הירש: "שבכל בן חדש שילדה לבעלה, התגברה אהבתו אליה. בתחילה 'ראה ה' את עניי', קודם לכן הייתה העדפתו של יעקב לרחל נראית וניכרת לכל ... (לידת שמעון) הייתה ההעדפה עדיין ניתנת לשמיעה .... (לוי) חוסר השיוויון נמחק לגמרי ... מעתה יחסיה עם בעלה יהיו טהורים ואמיתיים, 'ילווה אישי אלי' ... (יהודה) עתה יכלה פשוט לשמוח בבנהוכאם מאושרת קראה 'הפעם אודה את ה'' על מתנתו בלבד".

לא,א: וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ: מה עניין בני לבן כאן" רש"ר הירש: "היה זה עונשו של לבן, על שלא נהג כבוד באביא (כד,נ : וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר), כדרך שהוא שלט בבית אביו, כך שלטו עתה בניו שלו בביתו שלו".

לא,מב: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי: מהו 'פחד יצחק'? רש"ר הירש: "(מכוון) לאותו רגע אימה של העקידה, בו ראה יצחק את הסכין שלופה מעליו, זו הייתה פסגת שלימותו המוסרית של יצחק. לולי ... זכותו של הגדולה של יצחק, היית משלח אותי בידיים ריקות".

לב,ג: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם: מהם שני המחנות? רש"ר הירש: "מחנה (מקום נוחה) כזה נוצר על ידי יעקב, עם נשיו וילדיו ... במסע לבקש מולדת בה תשכון השכינה עמם ... המלאכים גם הם היו מחנה, הם בקשו אדם, סביבה אנושית ארצית שבה תוכל שכינת ה' לשכון בארץ. שני מחנות אלו נפגשו, ויעקב קרא למקום 'מחניים' – מחנה ישראל ומחנה אלוקים".

וישלח

בראשית לב,ח: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ: מה משמעות 'ויצר לו'? רש"ר הירש: "יעקב חש שהוא נתון כל כולו לחסדי עשו, הבא לקראתו וארבע מאות איש עמו, ומשום כך חצה את העם אשר אתו לשני מחנות, כדי שלכל הפחות הנשאר יהיה לפליטה. כך גם פיזורנו בגלות ... באף מקום ובשום זמן לא יכלה חרבו של עשו להגיע אל כולם בבת אחת. כאשר דמנו נשפך במערב, היו אחינו שבמזרח בטוחים, וכן להיפך ... יעקב גם הוא נהג בעת צרה באותה דרך".

לב,כז: וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי: מה משמעות 'כי אם ברכתני'? רש"ר הירש: "יעקב הוא הקובע את התנאים להפסקת המאבק, והתנאי שקובע יעקב לסיום המאבק, ובעצם לתכליתו של כל המפגש, הוא ההכרה שיעקב ראוי לברכה ולסיוע, ולא לאיבה ושנאה. ואכן רק על ידי ההכרה הזאת תבאנה האומות ברכות גם על עצמן, ותתקיים ההבטחה: וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ (כח,יד)". לאור מאורעות היום, המלחמה בחמאס צריכה להסתיים בהכרה מלאה ובתודעה עמוקה של החמאס ודומיהם לשנות את יחסם לישראל ב 180 מעלות, לברך אותנו, עד כדי בקשה להתגייר, ובכך יבורכו גם הם .

לב,כט: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל:  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל: מה 'ישראל'? רש"ר הירש: "האל מתנשא מעל לכל, ומכניע כל דבר אחר בכוחו ותפארת גדולתו ... באופן חיצוני נתון יעקב למרמס תחת עקבם של כל האחרים, אך כש'יעקב' זה עומד בניצחון מול התקפות מרושעות של אויבים שבידם כוח מכריע, מצביעה הצלחתו על מציאותו של האל הכול יכול ... נמצא שהשם 'יעקב' מורה באמת על 'ישראל".  חומר למחשבה: לפעול במלחמה בחמאס באופי משמעות השם ישראל.

לד,יג: וַיַּעֲנוּ בְנֵי-יַעֲקֹב אֶת-שְׁכֶם וְאֶת-חֲמוֹר אָבִיו, בְּמִרְמָה--וַיְדַבֵּרוּ: מדוע הקדימו בני יעקב לענות לפני אביהם? רש"ר הירש: " הדברים שהם התכוונו לומר לא עלו לגמרי בקנה אחד עם הכבוד והיושר היהודי ... הם חשו שכל דבר יהיה מוצדק כדי להציל אותה (דינה) מציפורניו (של שכם) ... הכירו שמעון ולוי שיש זמנים בהם על משפחת יעקב מוטל לאחוז בחרב כדי להגן על טהרה וכבוד .. הם רצו להטיל את אימתם על אחרים כדי שלעולם לא יהיה אחד שיעיז לחזור ולעשות להם דבר כזה ... הרוח שהניעה אותם הייתה הכרחית למשפחה ... נקראה לזקוף קומתה, ובכוחם של חוסן הרוח והאצילות הרוח להתמיד במסע הניצחי". חומר למחשבה: לפעול במלחמה בחמאס באופי מחשבת שמעון ולוי.